ציפי לבני עושה יין בחברון

חזרה לרשימה

החגים כבר מאחורינו ומזג האוויר מראה סימנים מעודדים של חורף בריא ורטוב. יינות הקיץ הצוננים מפנים את מקומם על מדפי החנויות ליינות החורף הכבדים והמורכבים. "אתה חייב לנסות את היין הזה", אמר לי אחד מבעלי החנויות תוך שהוא דוחף לידי בקבוק לא מזוהה, עם תווית ועליה סמל היסטורי כלשהו. אז ניסיתי. על גבי הבקבוק כתוב "יין שדה כלב" של "יקב לבני". לא מכירים? גם אני לא הכרתי עד לבקבוק האמור. את הרשמים מהיין תקראו בהמשך המדור, ולעת עתה רק תבינו שבזכות הטעימה החלטתי להקדיש לו וליקב הזה מדור שלם.

 

תפסתי את מנחם לבני, בעלי הכרם והיקב לשיחה במוצאי השבת האחרונה. אמנם הוא עסוק מזה שנים ביזמות היי-טק באופנים שונים (בעבר הקים וניהל חממה טכנולוגית בקריית ארבע, וכיום מייצג משקיע אמריקאי בכמה חברות שלו), אבל הלב שלו נמצא בכרם. "יין טוב מתחיל בשורשים", הוא מתפייט, "את הענבים שלנו אנחנו מגדלים לבד בכרמי האזור". עשרים ושניים דונמים של כרמים ועוד שמונה של גודגדנים (דובדבנים מתוקים) שניטעו לפני כשנות דור (1981). עד לפני כחמש שנים נמכרו הענבים ליקב תשבי "אבל אחרי שיקבי כרמל, רקנאטי ותשבי ניהלו כמעט מלחמה על הענבים שלי הבנתי שיש לי פה חומר גלם מעולה, והחלטנו לעשות יין לבד". מתוך ראיה מפוכחת של האתגרים השיווקיים בעולם היין, החליט לבני להתקדם בצעדים מדודים; "עד השנה שעברה ייצרנו את היין בקווי ייצור של אחד היקבים בקריית ארבע, ובשנה שעברה התחלנו להשתמש במתקני היקב של יורם כהן, בעלי יקב תניא".

לטענתו, קרקע הכרם נקנתה עוד ב-1936 לפני הפרעות (של אותה שנה), והיא רשומה בטאבו כיהודית - "אפילו הערבים קוראים לה 'אדמת היהודים'". הכרם ממוקם בגובה של כ-900 מטרים מעל פני הים, כ-2 ק"מ מזרחית לקריית ארבע, מה שאומר שהוא נהנה בחורף מתנאי קור ושלג ואילו בקיץ מחומו ומיובשו של מדבר יהודה. הפרשי טמפרטורה גבוהים בין לילה ויום, אדמה כהה, טרואר ייחודי, והדליה בצורה של גפן מאכל (בצורת Y) עושים את ההבדל, מתברר. גם הבציר נערך באופן ידני על ידי פועלים יהודים בלבד ("בלי תאילנדים או ערבים", הוא מטעים) ובמשך כל השנה אין משתמשים שם בחומרי הדברה זרחניים אורגנים. הריסוס היחידי נעשה נגד קימחון והיתר על ידי פתרונות ביולוגיים יקרים.

איך מתמודדים ביקב צעיר וקטן כשלכם עם אתגרי שנת השמיטה?

לבני: "בשמיטה הקודמת (2001) מכרנו ערכות ביתיות להכנת יין. הערכות כללו דימיג'אנים (מיכלי זכוכית – ר.פ.), שמרים להתססה ועוד, והענבים נכנסו לערכה בהבלעה. עד היום יש אנשים ששואלים אותי אם אני מוכר את הערכות האלה. השנה החלטתי שלא לסחור כלל בפירות שביעית והכרם נבצר על ידי בית הדין של הרבנות הראשית ליקב פסגות".

לבני הנושק לעשור השישי בחייו כבר איננו ילד. "למדתי איך מכינים יין לאט לאט. אני לא יינן, רק קצת מבין ביין", הוא מצטנע, "אנחנו מתייעצים הרבה ומנהלים פרוטוקולי טעימה כל הזמן". תוכניות לעתיד, מנגד, יש לו הרבה - "נטענו חלקה של שיראז שנמצאת כעת בשנת ערלה, ויש לנו תוכניות לנטוע חלקת מרלו בקרוב. יש לנו גם קצת פינו נואר שצירפנו אותו לקברנה סוביניון (90%) ואוטוטו הוא ייצא לשוק. הפינו הוא ענב מפונק ורק מעטים בארץ הצליחו להכין ממנו יין משובח. בנוסף אני חושבים על הקמת יקב קטן משלנו".

ואיך באמת מוכרים את היין?

לבני: "עד השנה מכרנו את היין, בין 5,000 ל-10,000 בקבוקים מדי בציר, דרך מועדון הלקוחות שלנו, בארגזים. השנה הכנסנו מפיץ מקצועי וברוך השם הולך לו לא רע. נכנסנו קצת למסעדות, בירושלים בעיקר. בסך הכל אנחנו מקבלים תגובות מאוד חיוביות על היין".

מה הסיפור של התווית?

לבני: "על התווית ישנו חותם עם סמל מלכות יהודה שנמצא באזור על גבי כדי יין עתיקים בחפירות ארכיאולוגיות וכתוב בה "למלך חברון". אומרים שהוא מיוחס לחזקיהו מלך יהודה. החלטנו לשלב את החותם ביין שלנו כשילוב וחיבור עם המסורת העתיקה של היין המקומי".

ולסיום - מי זו ציפי לבני?

לבני: "ציפי לבני היא אשתי ששותפה לי בכל העשייה ביקב. היא הציפי לבני האמיתית. זאת מהכנסת נקראת בכלל שפיצר ורק שם נעוריה הוא לבני...".

ביקורת יין

קברנה סוביניון רזרב 2004 "שדה כלב", יקב לבני – צבע היין בורדו, כמעט שחור, משגע עם שוליים סגלגלים. ארומות מדהימות של דובדבנים בשלים ופרי שחור. הרבה קפה ושוקולד מריר איכותי עם מעט עור וטבק. בחך גוף מלא ועשיר, כמעט לעיס, והסיומת ארוכה ומתמשכת. מומלץ בחום.

ארבע כוסות פלוס. (מחיר: 105 שקלים. כשרות – הרב דב ליאור-חברון, בד"צ יורה דעה-הרב מחפוד ו-O.U.).